קבלה על שמואל א 2:2: זוהר ופרשנות מיסטית

אלא אימא כחם קדם של אותם הצורות של המקום ההוא. ומאי נינהו כחם. כד״א, אין קדוש כי״י כי אין בלתך ואין צור כאלהינו.

אשה כי תזריע וילדה זכר וגו'. ר' יהודה פתח, אין קדוש כיי' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו, האי קרא קשיא, אין קדוש כיי', משמע דאיכא קדוש אחרא, בגין דכתיב כיי', ואין צור כאלהינו, משמע דאיכא צור אחרא.

כ' כֶּתֶר דְּמָארֵי עָלְמָא, אִיהוּ שְׁמֵיהּ תְּפִלִּין דְּשַׁוִּי, אֲבָל כֶּתֶר תְּפִלִּין עֲלֵיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה אֵין קָדוֹשׁ כַּיהו''ה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ (שמואל א ב ב), לֵית פִּקּוּדָא דְלָא אִתְכְּלִילָן בֵּיהּ עֲשַׂר סְפִירָן.